21.12.2021

התאריך יפה, מופע הספרה 1 והספרה 2 באופן מרובה. כמו התחלה סדורה, כמו רוב איברי הגוף, כמו תאריכי ימי ההולדת של ילדיי שנוכחותם בחיי יצרו אצלי משמעות וסדר.

הרישומים שנעשו בעת האחרונה, תחילתם בכתם צבע כהה. לעיתים שחור, או שחור עם מעט כחול, או שחור עם אדום. לאחרונה ערבבתי חום עם שחור. הרישום נעשה מבלי לזהות את הקו בכתם ולאחר מכן חשיפת הקו מתחת לזרם מים. זרם שניתן לשליטה כך שישארו עקיבות כתמים וקווים עד לחשיפה מוחלטת של הדף. הרישום על כתם צבע רטוב יוצרת קווים מעודנים כמו פלומה של צבע.

נוצרו שלושה מקבצים בקבוצת הדיוקנאות: דיוקן עם כד, דיוקן עם רקפת או פרח ש' כפי שאני קוראת לו, דיוקן עם ציפור. הכד דיבור על גוף ועם גוף . הרקפת משמשת כאין קמע ותפילה. הציפור - היא ההשראה, השכינה וחופש ההבעה. כל אלה מייצגים את הדיאלוג המתמיד שאני מנהלת עם עצמי באמצעות האמנות.

קבוצה נוספת היא רישומי צפרים. עם דמות אדם, עם ציפור נוספת, עם סבך שנראה כמו קן, עם או בלי צורה המזכירה ביצה, ביצים. הציפור כמושא ציור רישום באופן אינטנסיבי החל לאחר ששלחתי את תיק העבודות לאוצרים, גלריות ומוזיאונים. הציפור השתחררה ממגירות הנפש והסטודיו. הציפורים שלי מתמודדות עם מצבים מורכבים של כאב וקושי, אחריות ומשא. כמו תהליך יצירתי מורכב. כמו החשש מבלוק יצירתי. ציפור המשולה לאדם בחוויות חייו הקריטיות, המשמעותיות. אחדים מרישומי/ציורי הדיוקן עם הציפור מזכירים לי את נמרוד המקראי בנו של כוש בנו של חם שלא מזוהה עם אף עם קדום, גיבור ציד השנוי במחלוקת לגבי דמותו. נמרוד שלי עייף, מתכנס ובוהה. מנוגד לנמרוד הצייד. נראה כמו הגרסה הבוגרת. האם הוא מייצג את הבגרות ומאפייניה או את רוח התקופה