מחשבות על באר וכד. הבאר, גוף האישה. הכד הגבר. הבאר היא השלם, הכד הוא התהליך, המשתלשל אל הבאר ושואב מעלה את מה שמכילה הבאר.
כלי ריק. באר ריקה. סתיו. פחות משבוע לראש השנה. סגר. כל איבר בגופי, כל תו ונים אומרים עצבות. אני משתדלת בכל כוחי לתפקד כרגיל ולשמור על חיוניות. אבל בעבודות ניכר מן "לחץ ברומטרי" אויר דחוס וסמיך כמו מלא חוטים סבוכים. פלונטר בעל שני קצוות, בראש ובבטן. כמו שתי עיניים. אחת שיודעת ואחת שחשה. אבן נגף על פי הבאר אשר אינה מאפשרת לשאוב מתוכה. האם זה הדימוי ומשמעותו?