18.1.2024

במהלך העבודה על הפרק השלישי של "אולי", עולות מחשבות מכרסמות של ספק. המקום שנקרא "אולי" מפעיל את המחשבות לשני הכיוונים: ליעד אליו הרפסודה שטה עם נוסעיה החולים ואולי לא ניתן יהיה בכלל לחזור אל המקום ממנה יצאה הרפסודה למסעה. אני שוב עוסקת בלימבו ובמחשבה עליו. האם גם וגם היא מחשבה פילוסופית שאוצרת בתוכה גם לא ולא?

ישנו אובייקט שאינו מרפה בהכנתו. מכשיר המצפן בתוך הפלס שלקחתי מחפציו של אבי בפירוק בית ילדותינו לאחר מותו ומעברה של אמי לדיור מוגן. צצה מחשבה  ורק לאחרונה על מצפן בהקשר לכיוון אוריינט. לכיוון אליו שטה הרפסודה. אולי כל הסיפור במלחמה הנוכחית של מזרח – ערב או בכלל היותי מזרחית אבל לא במובהק כמו המחשבות של ג'קלין כהנוב על סוגיית הזהות המעסיקה רבים אותם אני מכירה של יהודים ממוצא מצרי. יהדות מצרים שאינה מזרחית אבל גם לא אחרת נניח פרנקופונית אשר זהותה מסובכת ומורכבת במין חווית לימבו. אובייקט שיש בו מתח בין הצפון שמורה המצפן לבין המזרח, אבל זה יכול להיות מנקודת מבטי על התרבות הערבית ובמעשיהם לא היה מצפון ששמר עליהם מפני עצמם ואפשר רצח, ביזה, אונס, התעללות וחטיפה.