1.10.2010

ככל שאני מצויה בנבכי התהליך אני מבינה שללא יצירת סדרת העבודות שקראתי לה "שדות פעולה" משנת 2007 לא ניתן היה להגיע לשלב זה ביצירה האישית. גוף עבודות שעוסק בבגדים רטובים שהוצאו מתוך מכונת כביסה לתוך קערה ונתלים על חבלים לייבוש. הכבסים הרטובים הדחוסים בקערה כמוהם כזרם המחשבות הראשוניות המחפשות רצף והגיון בעצם חיבורן. פעולת התליה על חבלי הכביסה, חבלי היצירה "מאווררת", מפרידה ומסדירה את המחשבות הדחוסות בתוך הקערה הצרה מלהכילן . 

החולצה על כתמיה. השריית הבגדים הממוינים בסבון ומים. הצורך לבדוק את הכתם, להסירו הינו סוג של הצהרה: "אני מטפלת במשהו".  אם בתחילת התהליך, עם הכנת גוף העבודות שעניינו כביסה, עסקתי במעטה החיצוני, בבגד, מצאתי בו דופי וכיבסתי אותו - כעת אני מגלה ענין, בודקת  את הסיב, תחילת יצירתו של החוט. בדרך אני פורמת, משרה בחומרים אחרים- חומרי חיי וסורגת מעטה, סורגת אותי. הנה אני עשויה נקבים, חורים, עשויה חוטים וחבלים. אני עוסקת בניסיון להעלות על מסרגת ציר הזמן את העין שחסרה במרוץ החיים ויצרה פגם, עיוות. כעת אני רואה את החסר, חשה אותו. חיה עם ה"יש" ונותנת מקום לאין לחור השחור.

Share on Facebook
Please reload