אנסה לבדוק יצירת גוף עבודה אשר היסוד המארגן בו היא המילה הכתובה. העוגן לכל מעשה חזותי ונקודת המוצא בתהליך היצירה היא כתיבה יומנית. אנסה לבדוק האם התכנים העולים בכתיבה מייצרים גוף דימויים חזותי ונוצרת שפה אישית הבאה לידי ביטוי חזותי בתוך גוף העבודה.
על פניו נראה שככל ואתמיד בכתיבה, לא באופן רפלקטיבי אלא ככתיבה יוצרת מאין, לא כמתווכת בין היוצר למושא יצירתו אלא כתיבה עצמאית המהדהדת היישר מהקול הפנימי, הנשענת על עוצמת המילה אגע ברבדים עמוקים ב"אני". כפי הנראה, כך אני משערת, אשאר בעתיד עם גוף דימויים מצומצם. תהליך שיגלה את העושר שב"דלות החומר". ודאי שעם אותו גוף דימויים "רזה" אצור מניפולציות רבות ואלה יהוו את העושר החזותי ואת העניין ביצירה הכוללת. הם אולי יספרו על היכולת הגמישה, היצירתית...