16.4.2010

בין האשמורות

על מסד עננים

בינות למגדלי שן

וצריחים נעלמים

עת שנתות אחרונות של ליל

דוחקות את מחוג הדקות הפוצע אור ראשון

חוללתי עטורת הילת מראות

סתורת פנים ועיני עצומות

עוטה כנפי מלאכים מולחמים בחלב גופי

ממתינה בציפייה דרוכה בסבך חבלי העירות

לפגוש בשבילי עוץ את איילת השחר

שתוליכני בבטחה את מסדר המלכה.

 

עת גלגל החמה עלה מאופק קדם

צובע חוטי זהב מרחבי רקיעים

שמעתי את הד קולו ממרחקי יא

"אל תברחי עלמה, אל תגביהי עוף

סופך ינתץ לאלפי רסיסים, מרבד נפרם חסר תקנה

כדרך משובשת במבוך הכזבים"

פקחתי עיני לתכלת

שרועה על אדמה טחובה

מקשיבה לשירת העשבים

חורטת קו נוסף בסדרת האימה

מעשה ידי גוייה

אוי פרנצ'סקו

Share on Facebook
Please reload