23.12.08

בינות לשנתות הזמן העכורות ומראות הזיכרון השקופות מתפוגג בדומיית הרגע מסך הערפל. תמונות נעות אלי בבהירותן, שבות לנוח בקרקעית הבאר. רוצות בתחינה לשבש מסלולן, לרקום סיפור אגדה: על עלמה הטווה בפלך, על גזירת התרדמת וניצחון האהבה. אינני נסיכה ולא בת מלך. נגזר עלי לחיות את החלום. לשהות במעגלי הזמן, יום רודף יום, מבלי שאוכל להניח ראשי על הכר, בעיניים עצומות לרווחה. לסדר, למספר, לכרטס, לחוש את כאב המחט על פעולות התפירה. סדרות, שכבות נערמות נתפרות במודע.