4.12.2015

...בספר הזוהר מתייחסים ללימודו של אדם בתחילת דרכו כבור מים שמקבל אליו כל מה שמכניסים בו מבחוץ ועם הזמן הוא יכול להיהפך לבאר הנובעת מים חיים מתוך עצמה. המשותף ביניהם שקודם צריך לחפור, כלומר לעשות עבודה נפשית הנכנסת למעמקים. חפירת הבור והבאר קשורה בהסכמתו של הלומד להיות לכלי ריק, לעשות מים בתוכו למשהו חדש, למים חדשים. בחסידות קראו לזה להיות ל"אין". מי התהום של הנפש הם הנוזלים החיוניים לנשמה המצויים ברבדי הלא מודע. אדם שעושה עבודה עצמית במקום שאיננו עצמו לא יוכל להגיע לשורש נשמתו. תפקידי אם כך לבחון את מבועם של רעיונות וייצוגם. לבחון עד כמה אני נאמנה לעצמי, חפה מאופנות, לחצים. קרובה לאמת שלי או שמה חוששת מיובש?

Share on Facebook
Please reload