...משוכות גרעינים בדרכי. כשנדמה שחציתי אותם אני נתקלת, מוקפת, נפערת אל מסכי רימונים נוספים. הם עלי, הם בתוך פי, הם מול עיני. להזיז גרעין מדרכי ולהיתקל מיד באחר. מסכי הרימון, השכבות הנערמות, הגרעינים המתפרצים מהווים מבחינתי סימבול לקונפליקט תמידי סיזיפי של הקולות המנוגדים, "מצבי הצבירה" השונים בתודעה שמניעים את היצירה . שדות זיכרון, עבר הווה עתיד המתערבבים על ציר הזמן, תחביר של דימויים המנסים לדור בכפיפה אחת על גבי מצע עבודה אחד. מציאות של ניגודים המבקשת לתקן את עצמה: לא לחדול, להיות.
top of page
bottom of page