16.8.2017

אני כאובייקט, פרט בתוך מרחב הציור הגדול. אני אורגניזם שאולי יפלט, יתפרק, ישרף או יעלם. אינני מפלסת את דרכי בין הפרטים (הצורות והכתמים) המרכיבים את המרחב, אני בתנועה, כמעט ונעלמת, נשרפת לתוך האדום? או נפלטת החוצה בשל הלהט? מצע עבודה בצבע אדום כתום. אני עובדת עליו לרוב עם צבע מדולל, מכתמים כמעט שקופים המנכיחים באופן משמעותי את צבעוניותו של מצע העבודה.

האם את הגיהנום שאלתי לי, שאול בקיץ, בהיפוך מהמיתוס על פרספונה? ואולי אצא אל מרחב אחר עת הרימון יבשיל, אקטוף אקלף ואפזר את אדמומיותו על שדות השלג. אדום על לבן. בוחנת את הכוח הפוטנציאלי שיש למצע העבודה: צבעוניותו, גודלו, צורתו ומירקמיו בתהליך ובתוצאה.