5 העבודות על קנבס הם קולאג' של בד על בד מתוח. החומרים הם בדים עליהם עבדתי לפני כעשור. שנה של שבר ואיבוד כיוון. עבודות שהיה בהם פוטנציאל כי נעשו בדם ליבי אבל משהו בהם היה לא פתור. כאחת שלא משאירה לספק להשבית, ללא פתור לזנוח, אני פורסת את הבדים וגוזרת מתוכם דימויים ובתחביר אחר מדביקה על גבי קנבסים חדשים וממשיכה לצייר. נוצרות עבודות חדשות אחרות: ישנות חדשות. מתוך התבוננות בעבודות, אני רוצה בכל מאודי לערום את גרעיני הרימון, לאסוף אותם ולהוציאם. להשליך, לטמון אותם. הגרעינים עוברים סוג של טרנספורמציה: מאבדים את צבעוניותם, עסיסיותם וצורתם. נותר איזכור. הגרעין נעשה דומה לברוש או סכין. מסכי גרעינים הממלאים את החלל מרוכזים כעת. פיצוח סוגיית הגרעין היא מחשבה נוספת עשור אחרי על השפה ומרכיביה. לא באופן הטבעי לתהליכים ביצירה שאפיינו את העשייה בשמונה השנים האחרונות אלא נקיטה בדרך אחרת, אקטיבית עד לשבירת כללי העבודה.
top of page
bottom of page