23.3.2025

תכלת רצו עיני

כמו של בקר אביבי בשמי טוסקנה.

עד כמה קשה לשלוף פיסת שמים בהירה מתוך מגירות הזיכרון. קירות סוגרים, קיר ועוד קיר

אין גג ואור מעט, מסמנים במעומעם את שביל החלב

שירווה את צמאוני לשד אם ילדותי ומגעה בארץ ניכר ואופל 

טחו עיני לראות עבר. מסרב ליבי ראות עתיד. 

יאוש צבע הכל בחושך אפל.