3.2.2025
- אורה בריל

- 3 בפבר׳
- זמן קריאה 1 דקות
תובנה מעניינת תוך כדי נסיעה בשעת בקר מוקדמת בדרך מהכפר לכיוון הסטודיו, שמעולם לא הייתי קרובה לטבע ומופעיו הגדולים כמו בשנים האחרונות. אני זוכה בכל יום לראות את סופה של אשמורת שלישית, השחר והזריחה. השדות בשעת בקר מוקדמת מתעטפים בשמיכה של טל ואור ורוד המאיר את קו האופק טרם השמש תעלה ממזרח. האבחנה באורכו של היום המתקצר או מתארך, ההבדל בין בקר חורפי, סתווי, אביבי וקייצי. היכן השמש הזורחת פוגשת את מכוניתי בעלייה על האיילון. ככל שאני מרבה להיות בעיר, כך אני קרובה לטבע.
תגובות