30.6.2019

קיר האמנית באוצרותה של דליה דנון פורק משמעות גדולה כל כך שכדאי להתעכב ולבדוק זאת לאחר שיח הגלריה. הצגתי עבודות נייר שעוסקות בתבנית נוף בסיסית: בית, אדם ועץ. לעיתים נוסף צמח לרוב עציץ ובו צבר. ב – 20.6 ביום לפני היום הארוך ביותר בשנה שלאחריו מתחילים לספור את הימים שמתקצרים, התחלתי בסדרת רישומים בהם התרתי את קצות החוט שיצרו מאין גג למבנה הדומה לקובייה או לקופסא פתוחה. עבודות הרישום נעשו עם עפרונות תוך שימוש גובר והולך בטישו ומחק. התקבלו רישומים מופשטים. רבים בכמותם. האינטנסיביות מאיצה משהו בי שאינו מודע מספיק או אולי אינו אמיץ מספיק איך להיפטר, לוותר על תכנים קיימים ולאפשר לתכנים חדשים לעלות. עיניים שרוצות לראות ולחוות אחרת, לראות חדש.



אבני גולל ואבני נגף- לא בכדי עלו המילים. רעיונות ומחשבות מעכבים ומוטב שאנטוש כי הם בולמים יצירת דבר חדש. הם שמותירים אותי כיוסף בבור. אקח את כותנתו, כתונת הפסים ואטפס באמצעותה כשלבים של סולם, אל הוויה אחרת.