5.12.2021

לעיתים ניתן להבין דברים דרך התבוננות באחר: בהיכרות אתו ובעבודותיו. הקרבה לאמנית שהכרתי לאחרונה מאפשרת לי להבין למשל את הכיוונים במרחבי היצירה שלי. בעוד היא רוב הזמן נמצאת בbeing, אני נמצאת בdoing. הכיוונים מבחינה אנרגטית הם לכיוון מרכז בתוך אותו "לב" העניין מצויות השכבות ואני למעלה ולמטה, ציפור באר, אוויר אדמה או לחלופין מקור מים .ולרוחב, כמו ידי הפרושות, להיות בתנועה כמו מעוף בעל כנף. לחוות ביעף ולהיות בדבר הבא. זה קשור לחוויה סובייקטיבית של זמן אוזל בשל הגיל? חווית חופש משחררת ללא מחויבות דיה ליצירה? בעיית ריכוז? או אולי בשל השיח הפנימי שבו חשובות הקפיצות מדבר לדבר והן מהותיות לתהליך היצירה.


לפני היציאה לחופשה ביקשתי את עזרתו של אילן בבחירת עבודות להגשה לתערוכה קבוצתית שנושא מתווה. הוברר לי שאיני נוהגת להכין מתווים אלא עבודות קטנות לקראת מהלך גדול בהיקפו שמהווה סיכום.

לקראת הביאנלה לרישום שנושא ריבוי ושיש בכוונתי לשלוח עבודות די היה ברור לי ולאילן שעשרות עבודות הציפור עוסקות בריבוי לא רק בשל המצבים והסביבה שמשתנה אלא זה נתפס גם כלהקה ומעקב אחר קורותיה בתקופת הסתיו, ההכנה לקראת הנדידה הגדולה. ודאי אפגוש את חלקן במרוקו.

תהיתי האם הנסיעה למרוקו תשנה במשהו את הדיבור עם צבע. רוב עבודותיי מונוכרומטיות ואני לרוב עסוקה במניפולציות צבעוניות, בדרכים עקיפות ליצור עבודות צבעוניות מבלי להתמודד עם צבעים.