סיימתי בתקופה האחרונה 33 עבודות על בד. הרחבת מעגלים של רעיונות בהקשר לצילומים והטיפול בהם. מן תחושה שיש עוד מה לומר בנושא הבאר והתייחסות מעט שונה ל"אור החסר" הן מבחינת המצע, הממדים והסגנון. מתוך הצילומים של אירועים משפחתיים שהודפסו על גבי נייר שחור והתערבות בכתמים ובקווים בצבע לבן, בחרתי 12 עבודות כמספר חודשי הקורונה. הדפסתי אותם על בד גדול ומיקום ההדפסה היתה בכל פעם במקום אחר על גבי הקנבס, כמו שעון וספרותיו או מיקומו של כדור הארץ ביחס למערכת הכוכבים. היצירה הקטנה הפכה להיות פרט, דימוי על הבד. כבר מלכתחילה היה ברור בשל חומריות הבד שלא אמתח אותו על מסגרת עץ. היה חשוב לי לבחור ייצוג לכל השייכים במשפחה כך שב-12 העבודות מופיעים שלושת ילדיי, אישי, כלותיי, נכדי אחיותיי וילדיהם. בנוסף יש מקום לחברתי הטובה ולנכדה, אנשים שהיוו מעגל משמעותי בכל אותה השנה. נוצרו 12 עבודות שעוסקות בדמות ובהגות עליה. מהר מאוד בתהליך יצירת העבודות הופיע עיגול של זהב שטופל כמו מראה של ליקוי של שמש, או נקודה חיובית שמקורה אור שהועמה. העבודות עוסקות במשמעות העמוקה של מהי משפחה עבורי, על נשים ובנות במשפחה המורחבת, על בירור והבנה של מהו מקום, המרחב הבטוח, על חברות ועל מאבק על רעיון. מהו צדק, מהי חמלה, על בדידות ועל יחד.
top of page
bottom of page