הפעם הסגר השלישי נחווה כזמן הבראה. עבדתי מעט ובעיקר הייתי עם בני המשפחה. כמו בכל תקופה בה אני פחות עובדת קיים החשש שאני מאבדת את זה, שמבוע הרעיונות וזרם היצירה יעלם. באותו הרגע שחשבתי על כך הרעיונות חזרו. במהלך שנת הקורונה צילמתי הרבה ותיעדתי רגעים בלתי נשכחים ומרגשים. מפגשים עם אמא, עם ענתי, עם גלית. לידת הנכדים, יום הולדת 35 לאימרי. רעיון העבודות הוא למצוא מעט אור בתקופה שיש בה הרבה חוסר וודאות ועצב. הדפסתי את הצילומים הנבחרים על גבי נייר שחור. נוצרו גוונים מעניינים של אפורים ואיתם עבדתי, בעיקר עם עפרונות, עטים וטושים לבנים. הדפסתי גם הדפסות רגילות ויצרתי מן משחקי קולאג' של פוזיטיב נגטיב, ניגודים וחיבורים מפתיעים. כך נוצרו עבודות שיש בהן זווית אישית של חוויה קולוסלית בבחינת "להאיר את החושך".
